ציטוט לפי APA 7 — מדריך מלא לסטודנטים

אתם כבר בשלב העריכה, העבודה כמעט מוכנה להגשה, ואז מתברר שכל המרצה סימן באדום דווקא את המקורות: פעם כתבתם “כהן, 2020”, פעם “(כהן 2020)”, מאמר אחד מופיע ברשימת המקורות בלי DOI, ומקור אחר מופיע ברשימה אבל לא מופיע בכלל בגוף העבודה. זה מתסכל במיוחד כי התוכן עצמו יכול להיות טוב, אבל טעויות ציטוט יוצרות רושם של עבודה לא סגורה. בלא מעט סמינריונים, עבודות גמר ותזות לתואר שני, התיקונים האחרונים סביב APA גוזלים יותר זמן מהצפוי — לא בגלל שהכללים בלתי אפשריים, אלא בגלל שאין שיטה עקבית לבדיקה.

ציטוט לפי APA 7 כולל שני חלקים שחייבים להתאים זה לזה: אזכור קצר בגוף הטקסט ורישום מלא ברשימת המקורות. כדי לצטט נכון, מזהים את סוג המקור, כותבים מחבר ושנה באזכור, ובסוף העבודה מוסיפים פרטי מקור מלאים לפי פורמט APA.

במדריך זה

• איך עובד ציטוט לפי APA 7 בעבודה אקדמית?
• מה ההבדל בין אזכור בגוף הטקסט לבין רשימת מקורות?
• איך מצטטים לפי APA כשכותבים פרפרזה או ציטוט ישיר?
• איך בונים רשימת מקורות לפי כללי APA מהדורה 7?
• איך נראה פורמט ציטוט APA למאמר, ספר, פרק ואתר?
• מה עושים כשחסר מחבר, שנה או DOI?
• איך משלבים מקורות בסקירת ספרות בלי להפוך אותה לרשימת סיכומים?
• מה הטעויות הנפוצות שסטודנטים עושים בציטוט לפי APA 7?
• איך בודקים את העבודה לפני הגשה למנחה או למרצה?

איך עובד ציטוט לפי APA 7 בעבודה אקדמית?

ציטוט לפי APA 7 עובד באמצעות התאמה בין אזכור קצר בתוך המשפט לבין פריט מלא ברשימת המקורות בסוף העבודה. האזכור אומר לקורא מי המקור ומתי פורסם, ורשימת המקורות מאפשרת למצוא את המקור המלא. אם אחד משני החלקים חסר, הציטוט אינו שלם.

שני רכיבים לכל מקור

אזכור בגוף הטקסט הוא הפניה קצרה שמופיעה בתוך פרק העבודה, בדרך כלל בסוגריים או כחלק מהמשפט. לדוגמה: (כהן, 2021) או “כהן (2021) טען כי...”. רשימת מקורות היא רשימה מסודרת בסוף העבודה, ובה הפרטים המלאים של כל מקור: מחבר, שנה, כותרת, כתב עת או הוצאה, DOI או כתובת URL כאשר יש צורך.

כללי APA מהדורה 7 נועדו ליצור אחידות. המרצה, המנחה או חברי ועדת הוראה לא אמורים לנחש מאיפה הגיע רעיון מסוים. הם צריכים לראות במהירות מה שלכם, מה לקוח ממקור חיצוני, ומהו הנתיב למציאת המקור המקורי.

למה ההתאמה חשובה בבדיקה אקדמית

בעבודת סמינר, למשל, אם כתבתם בגוף הטקסט (Levy, 2020) אבל ברשימת המקורות מופיע Levi, 2020, הקורא לא יודע אם מדובר באותו מקור או בשני מקורות שונים. בתזה לתואר שני, טעות כזאת עלולה להיראות קטנה, אך כאשר היא חוזרת עשרות פעמים היא פוגעת בסדר ובאמון בטקסט.

הכלל המעשי פשוט: כל מקור שמופיע בגוף העבודה צריך להופיע גם ברשימת המקורות, וכל מקור ברשימת המקורות צריך להופיע בגוף העבודה. מקורות שנקראו אך לא שימשו בפועל אינם נכנסים לרשימת המקורות לפי APA.

דוגמה ראשונה מעבודה אמיתית באופייה

נניח שאתם כותבים סמינריון בפסיכולוגיה על קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין חרדת בחינות בקרב סטודנטים בשנה א’. משפט תקין יכול להיראות כך:

שימוש תכוף ברשתות חברתיות עשוי להיות קשור לעלייה בדיווח עצמי על לחץ לימודי בקרב סטודנטים בתחילת התואר (שם משפחה, 2022).

ברשימת המקורות יופיע אותו מקור בפרטים מלאים. אם אין התאמה בשם ובשנה, הקורא לא יוכל לבדוק את הטענה. לכן, כבר בזמן הכתיבה כדאי לנהל טבלת מקורות או להשתמש בכלי ניהול מקורות — ולא להשאיר את הסידור כולו ללילה שלפני ההגשה.

מה ההבדל בין אזכור בגוף הטקסט לבין רשימת מקורות?

אזכור בגוף הטקסט הוא סימון קצר ליד רעיון, ממצא או ציטוט. רשימת המקורות היא פירוט מלא של המקורות שבהם השתמשתם בעבודה. האזכור עוזר להבין מאיפה הגיע המידע בזמן הקריאה, והרשימה בסוף מאפשרת לאתר את המקור.

אזכור נרטיבי מול אזכור בסוגריים

ב-APA קיימות שתי צורות נפוצות לאזכור בגוף הטקסט. אזכור נרטיבי משלב את שם המחבר במשפט: “לוי (2020) מצאה כי...”. אזכור בסוגריים מציב את שם המחבר והשנה בסוף הרעיון: (לוי, 2020). שתי הצורות תקינות, והבחירה תלויה בזרימת המשפט.

כאשר המחבר הוא חלק מהטיעון, האזכור הנרטיבי מתאים יותר. לדוגמה: “לוי (2020) בוחנת את המעבר מהוראה פרונטלית להוראה מקוונת...”. כאשר המקור תומך בטענה רחבה, אזכור בסוגריים לרוב נקי יותר: “המעבר להוראה מקוונת שינה את דפוסי ההשתתפות של סטודנטים (לוי, 2020)”.

טבלת השוואה: גוף הטקסט מול רשימת המקורות

מצב	בגוף הטקסט	ברשימת המקורות
מאמר עם מחבר אחד	(כהן, 2021)	כהן, א. (2021). כותרת המאמר. שם כתב העת, 12(2), 45–60.
שני מחברים	(כהן ולוי, 2020)	כהן, א., ולוי, ב. (2020). כותרת המאמר. שם כתב העת, 8(1), 10–28.
שלושה מחברים ומעלה	(כהן ואחרים, 2019)	כהן, א., לוי, ב., ומזרחי, ג. (2019). כותרת המאמר. שם כתב העת, 5(3), 90–110.
מקור ארגוני	(משרד הבריאות, 2022)	משרד הבריאות. (2022). כותרת הדוח. כתובת URL אם נדרש.

הדוגמאות בטבלה הן דוגמאות צורניות בלבד, ולא מקורות אמיתיים לחיפוש. המטרה היא להראות את ההבדל בין סימון קצר בזמן הקריאה לבין רישום מלא בסוף העבודה.

חלש מול משופר

חלש:
מחקרים רבים הראו שיש קשר בין לחץ בעבודה לבין שחיקה (מחקר על שחיקה, 2018).

חזק יותר:
מחקרים בתחום הניהול מצביעים על קשר בין עומס תפקידי לבין שחיקה רגשית בקרב עובדים בשירות לקוחות (כהן ולוי, 2018).

בגרסה החלשה אין מחבר, אין ניסוח אקדמי ברור, והאזכור אינו מאפשר איתור מקור. בגרסה המשופרת הטענה ממוקדת יותר, האזכור כולל מחברים ושנה, והקורא מבין באיזה הקשר מחקרי מדובר.

איך מצטטים לפי APA כשכותבים פרפרזה או ציטוט ישיר?

כשכותבים פרפרזה לפי APA, מציינים מחבר ושנה ליד הרעיון שנוסח מחדש. כשכותבים ציטוט ישיר, מוסיפים גם מספר עמוד או מיקום מדויק, אם יש. ברוב העבודות עדיף להשתמש בפרפרזות, וציטוטים ישירים לשמור להגדרות, ניסוחים משפטיים או טענות שחייבות להישאר במילות המקור.

פרפרזה אינה החלפת מילים בלבד

פרפרזה היא ניסוח מחדש של רעיון ממקור חיצוני בשפה שלכם, תוך שמירה על המשמעות המקורית. אם רק החלפתם כמה מילים והשארתם את מבנה המשפט המקורי, זו אינה פרפרזה טובה. בפרפרזה תקינה אתם מבינים את הטענה, ממקמים אותה בתוך הפסקה שלכם, ומוסיפים אזכור.

דוגמה בתחום הבריאות: בעבודת סיום בסיעוד על היענות לטיפול תרופתי בקרב קשישים לאחר שחרור לבית, אפשר לכתוב:

קשיים בהבנת הוראות הטיפול לאחר השחרור עלולים להפחית את ההיענות לנטילת תרופות בקרב מטופלים מבוגרים (שם משפחה, 2021).

המשפט אינו מעתיק ניסוח ממקור, אלא מסכם רעיון מחקרי בהקשר של העבודה.

ציטוט ישיר ומספר עמוד

ציטוט ישיר הוא העתקה מדויקת של מילים ממקור. לפי APA, בציטוט ישיר מוסיפים מחבר, שנה ומספר עמוד: (כהן, 2020, עמ’ 45). באנגלית משתמשים בדרך כלל ב־p. לעמוד אחד וב־pp. לטווח עמודים, אך בעבודה בעברית מקובל לכתוב “עמ’” אם הנחיות החוג מאפשרות זאת.

ציטוט ישיר מתאים כאשר ההגדרה עצמה משמעותית, למשל בהגדרה משפטית, בניתוח שיח, או בטקסט תאורטי שבו הניסוח המקורי הוא חלק מהדיון. בעבודה במשפטים על פרשנות חוזים צרכניים, ציטוט קצר מפסק דין עשוי להיות מוצדק יותר מפרפרזה, כי המילים המדויקות משפיעות על הניתוח.

תהליך קצר לבחירת צורת הציטוט

1. בדקו אם אתם צריכים את הרעיון או את הניסוח המדויק.
2. אם אתם צריכים את הרעיון בלבד, כתבו פרפרזה והוסיפו מחבר ושנה.
3. אם המילים עצמן חשובות, כתבו ציטוט ישיר קצר והוסיפו עמוד.
4. שלבו את המקור בתוך טענה שלכם, ולא כמשפט תלוי באוויר.
5. ודאו שהמקור מופיע גם ברשימת המקורות.

איך בונים רשימת מקורות לפי כללי APA מהדורה 7?

רשימת מקורות לפי כללי APA מהדורה 7 נבנית לפי סדר אלפביתי של שמות המשפחה, ומכילה רק מקורות שהוזכרו בגוף העבודה. כל פריט כולל פרטים קבועים לפי סוג המקור: מחבר, שנה, כותרת, מקור פרסום וכתובת DOI או URL כאשר יש. האחידות חשובה לא פחות מהמידע עצמו.

סדר הפריטים וריווח

ב-APA, רשימת המקורות מתחילה בעמוד נפרד בסוף העבודה. הכותרת היא בדרך כלל “רשימת מקורות” או “References”, לפי שפת העבודה והנחיות החוג. הפריטים מסודרים לפי שם המשפחה של המחבר הראשון. כאשר יש כמה פריטים של אותו מחבר, מסדרים לפי שנת הפרסום מהישן לחדש.

במסמכים באנגלית נהוג להשתמש בהזחה תלויה: השורה הראשונה של כל פריט מתחילה בקצה השורה, והשורות הבאות מוזחות פנימה. בעברית ייתכנו התאמות טכניות בגלל כיווניות הטקסט, ולכן כדאי לבדוק מה המרצה ביקש. העיקרון נשאר זהה: כל פריט צריך להיות קריא, עקבי ומופרד מפריטים אחרים.

אילו פרטים נכנסים לכל פריט

ברוב המקורות האקדמיים תצטרכו לענות על ארבע שאלות:

1. מי כתב את המקור?
2. מתי הוא פורסם?
3. מה שם המקור?
4. היכן אפשר למצוא אותו?

במאמר אקדמי, “היכן” פירושו שם כתב העת, כרך, גיליון, עמודים ו־DOI אם יש. בספר, “היכן” פירושו שם ההוצאה. בדוח ארגוני, “היכן” יכול להיות שם הארגון או כתובת URL. אם אתם עדיין בשלב איתור המקורות, מומלץ לעבוד עם מקורות שעברו שיפוט עמיתים ולבדוק את התאמתם לנושא. הרחבה מעשית נמצאת במדריך על איך להעריך מקורות אקדמיים.

טעויות סידור שנראות קטנות

סטודנטים רבים מערבבים בין “ביבליוגרפיה” כללית לבין רשימת מקורות לפי APA. ביבליוגרפיה יכולה לכלול גם מקורות רקע שקראתם. רשימת מקורות לפי APA כוללת רק מקורות שצוטטו בפועל. אם קראתם מאמר ולא השתמשתם בו בטקסט, הוא לא נכנס לרשימה.

בעיה נוספת היא העתקה אוטומטית מ-Google Scholar בלי בדיקה. הציטוט האוטומטי יכול לעזור, אבל לעיתים יש בו אותיות גדולות לא תקינות, חסר DOI, שמות מחברים משובשים או פרטים לא אחידים. אל תסמכו עליו בלי לעבור פריט-פריט.

איך נראה פורמט ציטוט APA למאמר, ספר, פרק ואתר?

פורמט ציטוט APA משתנה לפי סוג המקור, אבל ההיגיון דומה: מחבר, שנה, כותרת ופרטי איתור. מאמר כולל כתב עת, כרך, גיליון, עמודים ו־DOI; ספר כולל הוצאה; פרק בספר ערוך כולל עורכים וטווח עמודים; אתר כולל שם עמוד וכתובת URL. ההבדלים הקטנים הם אלה שיוצרים את רוב טעויות העריכה.

דוגמאות לרשימת מקורות APA

הדוגמאות הבאות הן תבניות צורניות ולא מקורות אמיתיים. החליפו את השמות, הכותרות והפרטים בפרטי המקור שלכם.

סוג מקור	תבנית APA 7 לדוגמה
מאמר אקדמי	כהן, א., ולוי, ב. (2021). כותרת המאמר. שם כתב העת, 14(2), 33–51. https://doi.org/xx.xxxx/xxxxx
ספר	מזרחי, ג. (2020). כותרת הספר. שם ההוצאה.
פרק בספר ערוך	פרידמן, ד. (2019). כותרת הפרק. בתוך ר. לוי ומ. כהן (עורכים), כותרת הספר (עמ’ 20–42). שם ההוצאה.
עמוד אינטרנט	משרד החינוך. (2022). כותרת העמוד. https://www.example.gov.il
עבודת תזה	לוי, נ. (2021). כותרת התזה [תזה לתואר שני, שם האוניברסיטה]. מאגר מוסדי.

אם המקור באנגלית, שומרים על שם המקור באנגלית ועל כללי האותיות לפי APA באנגלית. אם העבודה בעברית ומצטטים מקור בעברית, יש לפעול לפי הנחיות החוג לגבי כיווניות, תרגום רכיבים כמו “עורכים”, וסימון עמודים.

DOI, URL ומה שביניהם

DOI הוא מזהה דיגיטלי קבוע של מאמר או פרסום. כאשר יש DOI, עדיף להשתמש בו במקום כתובת URL רגילה, כי הוא יציב יותר. לפי APA 7, כותבים DOI כקישור מלא: https://doi.org/....

URL נדרש בעיקר כאשר מדובר בדוח, עמוד אינטרנט, מסמך מדיניות או מקור מקוון שאין לו DOI. אין צורך להוסיף תאריך גישה ברוב המקרים, אלא אם התוכן משתנה לעיתים קרובות, כמו דף נתונים שמתעדכן. במקרה של אתר ממשלתי, ודאו שהקישור מוביל לעמוד המדויק ולא רק לדף הבית.

דוגמה מתחום החינוך והניהול

בעבודת סמינר בחינוך על השפעת למידה היברידית על תחושת מסוגלות של מורים חדשים, ייתכן שתשתמשו במאמרים על הכשרת מורים, דוחות של משרד החינוך ומחקרים על הוראה מקוונת. בעבודה בניהול על עבודה מרחוק ומחויבות ארגונית, סביר שתשלבו מאמרים מכתבי עת בניהול לצד דוחות ארגוניים. בכל אחד מהמקרים, אותו עיקרון חל: מקור מחקרי נכנס בפורמט של מאמר, ודוח ארגוני נכנס לפי פורמט של דוח או אתר.

מה עושים כשחסר מחבר, שנה או DOI?

כאשר חסר פרט במקור, APA נותן פתרון חלופי: אם אין מחבר, מתחילים בכותרת; אם אין שנה, משתמשים ב־“ללא תאריך” או n.d. באנגלית; אם אין DOI, משתמשים ב־URL רק כאשר הוא נחוץ לאיתור המקור. לא ממציאים פרטים ולא משלימים שנה לפי ניחוש. מקור חסר מדי עלול להיות חלש מבחינה אקדמית.

מקור ללא מחבר

אם אין מחבר אישי או ארגוני, הפריט ברשימת המקורות מתחיל בכותרת. בגוף הטקסט משתמשים בגרסה מקוצרת של הכותרת. לדוגמה, אם שם הדוח הוא “מדיניות בריאות בקהילה בישראל”, האזכור יכול להיות ("מדיניות בריאות", 2021).

מקורות ללא מחבר נפוצים באתרי מידע כלליים, מסמכי מדיניות ישנים או עמודי אינטרנט. לפני שמשתמשים בהם, שאלו אם המקור מתאים לעבודה אקדמית. בסמינריון לתואר ראשון מרצה עשוי לקבל דוח ממשלתי ללא מחבר אישי, אך לא בהכרח יקבל כתבה אנונימית מאתר מסחרי.

מקור ללא שנה

כאשר אין שנת פרסום, משתמשים בסימון “ללא תאריך” בעברית או n.d. באנגלית, בהתאם לשפת העבודה. לדוגמה: (משרד הבריאות, ללא תאריך). ברשימת המקורות מציינים גם שם מחבר או ארגון, כותרת וכתובת URL אם יש.

עם זאת, מקור ללא שנה מתאים בעיקר כאשר מדובר בעמוד מוסדי יציב או מסמך שאין לו תאריך גלוי. במחקר אקדמי, מאמר ללא שנה הוא סימן אזהרה. אם אינכם מצליחים למצוא שנה, בדקו ב-PDF, בדף כתב העת, במאגר המידע או ב-Google Scholar.

מקור ללא DOI

לא לכל מאמר יש DOI. אם המאמר מתוך מאגר מידע אקדמי ואין לו DOI, בדרך כלל אין צורך להוסיף קישור למאגר, אלא אם ההנחיות המקומיות דורשות זאת. אם מדובר במקור פתוח באתר, מוסיפים URL.

בשלב איסוף המקורות כדאי לשמור את ה-PDF, את הקישור ואת פרטי הפרסום במקום אחד. כאשר כותבים סקירת ספרות, רישום מסודר כזה חוסך חיפוש חוזר בכל פעם שרוצים לבדוק שנת פרסום, עמודים או שם כתב עת.

איך משלבים מקורות בסקירת ספרות בלי להפוך אותה לרשימת סיכומים?

משלבים מקורות בסקירת ספרות באמצעות חיבור בין מחקרים סביב טענה, מגמה או פער, ולא באמצעות סיכום נפרד של כל מאמר. APA עוזר לסמן את המקורות, אבל הוא לא מחליף את העבודה האנליטית של ארגון הטענות. פסקה טובה מראה מה כמה מקורות אומרים יחד, היכן הם מסכימים והיכן הם נבדלים.

מקור צריך לשרת משפט טענה

בסקירת ספרות חלשה, כל פסקה מתחילה בשם מחבר ומסתיימת בסיכום מאמר. התוצאה היא רשימת קריאה, לא סקירה. במקום זאת, התחילו מטענה שלכם, ואז צרפו מקורות שתומכים בה או מסייגים אותה.

לדוגמה, בסמינריון בפסיכולוגיה על חרדת בחינות:

חלש:
כהן (2020) חקר חרדת בחינות. לוי (2021) חקרה לחץ. מזרחי (2022) בדק סטודנטים.

חזק יותר:
מחקרים על סטודנטים בתחילת התואר מצביעים על קשר בין עומס לימודי נתפס לבין עלייה בדיווח עצמי על חרדת בחינות, אך הם נבדלים באופן שבו הם מודדים תמיכה חברתית כגורם ממתן (כהן, 2020; לוי, 2021; מזרחי, 2022).

הגרסה המשופרת משתמשת בכמה מקורות כדי לבנות טענה אחת. אם אתם עובדים על פרק כזה, המדריך על סינתזה מול סיכום בסקירת ספרות יכול לעזור להבחין בין “מה כל מקור אמר” לבין “מה עולה מהקבוצה”.

כמה מקורות לשים באותו אזכור

כאשר כמה מקורות תומכים באותה טענה, אפשר לשים אותם באותו סוגריים ולהפריד בנקודה-פסיק: (כהן, 2020; לוי, 2021; מזרחי, 2022). אין צורך להצמיד מקור לכל משפט אם כל הפסקה עוסקת באותו רעיון, אבל יש להימנע מפסקאות ארוכות שבהן לא ברור איזה מקור תומך באיזו טענה.

במדעי החברה, מקובל לעיתים לצרף כמה מקורות לטענה תאורטית אחת. בסיעוד ובריאות, כאשר מדובר בהנחיות קליניות או EBP, כדאי לדייק במיוחד בין מקור מחקרי, הנחיה מקצועית ודוח ארגוני. בניהול, כאשר משלבים דוחות שוק ומאמרים אקדמיים, כדאי להפריד בין טענה אמפירית לבין נתוני רקע.

מבנה פסקה וציטוט

ציטוט תקין לא מציל פסקה שאינה בנויה היטב. פסקה אקדמית צריכה לכלול טענה, הסבר, מקור או כמה מקורות, וחיבור חזרה לשאלת המחקר. אם הפסקאות שלכם נפתחות ברצף שמות מחברים, כדאי לבדוק מחדש את המבנה שלהן. הרחבה פרקטית נמצאת במדריך על מבנה פסקה אקדמית.

מה הטעויות הנפוצות שסטודנטים עושים בציטוט לפי APA 7?

הטעויות הנפוצות בציטוט לפי APA 7 הן חוסר התאמה בין גוף העבודה לרשימת המקורות, שימוש לא נכון בציטוט ישיר, העתקת ציטוטים אוטומטיים בלי בדיקה, ערבוב בין סגנונות ציטוט והכנסת מקורות שלא הופיעו בטקסט. רוב הטעויות ניתנות לתיקון באמצעות בדיקה שיטתית. הבעיה מתחילה כאשר משאירים את כל הציטוטים לסוף.

טעויות שחוזרות בסמינריונים ותזות

1. מקור בגוף העבודה שלא מופיע ברשימת המקורות
   דוגמה ריאליסטית: כתבתם בפרק המתודולוגיה (Creswell, 2018), אבל ברשימת המקורות אין פריט כזה.
   תיקון קצר: חפשו את המקור המלא והוסיפו אותו, או הסירו את האזכור אם לא השתמשתם במקור בפועל.

2. פריט ברשימת המקורות שלא צוטט בגוף העבודה
   דוגמה ריאליסטית: קראתם חמישה מאמרים על למידה מקוונת, אבל השתמשתם בפועל רק בשלושה. כל החמישה נשארו ברשימה.
   תיקון קצר: השאירו רק מקורות שהופיעו בגוף העבודה.

3. ציטוט ישיר בלי מספר עמוד
   דוגמה ריאליסטית: “הוראה מקוונת משנה את יחסי הגומלין בכיתה” (לוי, 2020).
   תיקון קצר: אם זה ציטוט מדויק, הוסיפו עמוד: (לוי, 2020, עמ’ 34). אם אין צורך במילים המדויקות, הפכו לפרפרזה.

4. ערבוב בין APA ל-Chicago או MLA
   דוגמה ריאליסטית: הערת שוליים מלאה בתחתית העמוד לצד אזכורים בסוגריים בתוך הטקסט.
   תיקון קצר: בדקו מה ביקש החוג ובחרו סגנון אחד לאורך כל העבודה.

5. שימוש ב“ואחרים” לא עקבי
   דוגמה ריאליסטית: פעם כתבתם (כהן, לוי ומזרחי, 2021) ופעם (כהן ואחרים, 2021) לאותו מקור.
   תיקון קצר: לפי APA 7, בשלושה מחברים ומעלה משתמשים בדרך כלל בשם המחבר הראשון ואחריו “ואחרים” כבר מהאזכור הראשון בגוף הטקסט.

למה טעויות APA נראות למרצה מהר

מרצים בודקים עשרות עבודות, ולכן אי-אחידות קופצת לעין. רווחים לא אחידים, שנים חסרות, DOI שנכתב פעם כטקסט ופעם כקישור, ושמות מחברים שנכתבים אחרת בכל פרק — כל אלה יוצרים תחושה שהעבודה לא עברה עריכה אחרונה.

אין צורך להפוך את העריכה לטקס אינסופי. צרו רשימת בדיקה, עברו מקור-מקור, וסמנו כל פריט שנבדק. אם העבודה כוללת עשרות מקורות, חלקו את הבדיקה לפי פרקים: מבוא, סקירת ספרות, מתודולוגיה, ממצאים ודיון.

איך בודקים את העבודה לפני הגשה למנחה או למרצה?

בודקים ציטוטים לפני הגשה באמצעות הצלבה בין כל האזכורים בגוף הטקסט לבין רשימת המקורות, בדיקת פורמט לפי סוג מקור, ואיתור ציטוטים ישירים שחסר בהם עמוד. הבדיקה צריכה להיעשות אחרי שהטיוטה כמעט יציבה, אך לפני ההגשה הסופית. כך נמנעים מתיקונים שמערבבים בין תוכן לעריכה טכנית.

שיטת בדיקה של שלושה סבבים

הסבב הראשון הוא סבב התאמה: עברו על גוף העבודה וחפשו כל סוגריים עם מחבר ושנה. סמנו ליד כל מקור אם הוא מופיע ברשימת המקורות. לאחר מכן עשו את הפעולה ההפוכה: עברו על רשימת המקורות ובדקו שכל פריט מופיע בגוף הטקסט.

הסבב השני הוא סבב פורמט: חלקו את המקורות לסוגים — מאמרים, ספרים, פרקים, דוחות, אתרים, תזות. בדקו שכל קבוצה כתובה באותו דפוס. קל יותר לזהות טעויות כאשר משווים מאמרים למאמרים ולא עוברים על רשימה מעורבת.

הסבב השלישי הוא סבב שימוש: בדקו אם המקורות באמת תומכים בטענות לידם. מקור על סטודנטים בארצות הברית לא תמיד מתאים לטענה על תלמידי תיכון בישראל. מקור על מחקר איכותני לא תמיד מתאים לתמיכה בטענה כמותית על קשר בין משתנים.

לפני שמתקדמים: צ'קליסט ציטוט לפי APA 7

• כל מקור שמופיע בגוף העבודה מופיע גם ברשימת המקורות.
• כל פריט ברשימת המקורות מופיע לפחות פעם אחת בגוף העבודה.
• כל האזכורים כוללים מחבר ושנה.
• כל ציטוט ישיר כולל מספר עמוד או מיקום מתאים.
• מקורות עם שלושה מחברים ומעלה נכתבו באופן עקבי.
• מאמרים כוללים שם כתב עת, כרך, גיליון, עמודים ו־DOI אם יש.
• ספרים כוללים שם הוצאה.
• אתרים ודוחות כוללים URL כאשר נדרש.
• אין ערבוב בין APA לבין סגנונות ציטוט אחרים.
• שמות מחברים ושנים זהים בגוף העבודה וברשימת המקורות.
• מקורות אוטומטיים מ-Google Scholar או ממאגר מידע נבדקו ידנית.
• רשימת המקורות מסודרת לפי סדר אלפביתי.

התאמה להנחיות החוג

למרות שכללי APA מהדורה 7 מספקים מסגרת רחבה, לכל חוג עשויות להיות הנחיות מקומיות. יש מרצים שמבקשים עבודה בעברית עם רשימת מקורות בעברית ובאנגלית בנפרד. אחרים מבקשים רשימה אחת מאוחדת. בתואר שני, מנחה עשוי לבקש התאמות לפי דרישות המחלקה או ועדת ההוראה.

אם קיבלתם קובץ הנחיות, השתמשו בו כשכבת בדיקה אחרונה. APA נותן את הכללים הבסיסיים; ההנחיות המקומיות קובעות לעיתים איך ליישם אותם במסמך הספציפי שלכם. כאשר יש סתירה, עדיף לשאול את המרצה או המנחה ולא לנחש.