איך לקרוא מאמר אקדמי: קריאה אסטרטגית, סיכום הערות וחילוץ טענות

פתחתם מאמר של עשרים ושמונה עמודים, סימנתם חצי ממנו בצהוב, ואחרי שעה אתם עדיין לא יודעים אם הוא בכלל יעזור לסמינריון. זו נקודה מוכרת: המרצה מבקש “להעמיק בספרות”, המאגר מציף עשרות תוצאות, וכל מאמר נראה כאילו הוא דורש קריאה מלאה מהכותרת ועד הביבליוגרפיה. השאלה איך לקרוא מאמר אקדמי אינה שאלה של מהירות בלבד, אלא של סדר פעולה: מה בודקים קודם, מה מדלגים עליו זמנית, ואיך הופכים קריאה לסיכום שאפשר באמת להשתמש בו בפרק סקירת ספרות. בלי שיטה, הקריאה נהפכת לאיסוף משפטים יפים. עם שיטה, כל מאמר מקבל תפקיד ברור: רקע, מסגרת תאורטית, ממצא, ביקורת, או בסיס להשוואה.

קריאה יעילה של מאמרים אקדמיים מתחילה בסינון התאמה, עוברת לזיהוי שאלת המחקר, השיטה והממצא, ומסתיימת בסיכום קצר שמחבר את המאמר לעבודה שלכם. במקום לקרוא הכול באותה עוצמה, קוראים בשכבות: מבנה, טענה, ראיות, מגבלות ותרומה לסקירת הספרות.

במדריך זה

• איך לקרוא מאמר אקדמי בלי לבזבז שעות
• איך בודקים במהירות אם מאמר מחקרי מתאים לסקירת ספרות
• איך מנתחים מאמר אקדמי לפי טענה, שיטה וממצא
• איך מסכמים הערות כך שיעזרו בכתיבה ולא רק בקריאה
• איך מחלצים טענות מרכזיות ממאמרים אקדמיים
• איך משווים בין מאמרים ומזהים פער מחקרי
• מה הטעויות הנפוצות שסטודנטים עושים בקריאת מאמרים אקדמיים
• איך הופכים קריאה אסטרטגית באקדמיה לטיוטת סקירת ספרות
• איך יודעים שהקריאה מוכנה לשלב הכתיבה

איך לקרוא מאמר אקדמי בלי לבזבז שעות?

כדי לקרוא מאמר אקדמי בלי לבזבז שעות, אל תתחילו מהמשפט הראשון במבוא. התחילו בכותרת, תקציר, מילות מפתח, כותרות המשנה, טבלאות, מסקנות ורשימת המקורות, ורק אחר כך חזרו לקריאה ממוקדת. כך תדעו אם המאמר מתאים לעבודה לפני שהשקעתם בו זמן מלא.

קריאה בשכבות במקום קריאה רציפה

קריאה אסטרטגית באקדמיה היא קריאה שמחלקת את המאמר לשכבות מידע: על מה הוא מדבר, מה הוא טוען, איך הוא בדק, מה מצא, ומה אפשר לקחת ממנו לעבודה שלכם. זו לא קריאה “שטחית”; זו קריאה שמונעת מכם להשקיע זמן זהה במאמר שולי ובמאמר מפתח.

בשלב הראשון קוראים כדי להחליט אם להמשיך. בשלב השני קוראים כדי להבין את תרומת המאמר. בשלב השלישי קוראים כדי לכתוב עליו. סטודנט שכותב עבודת סמינר בפסיכולוגיה על קשר בין שימוש ברשתות חברתיות לבין חרדה חברתית לא צריך לקרוא לעומק כל מאמר על “רווחה נפשית דיגיטלית”. הוא צריך לזהות אם המאמר עוסק באוכלוסייה דומה, משתנים קרובים ושיטה שיכולה לתמוך בטיעון שלו.

סדר קריאה מומלץ למאמר אקדמי

תהליך קצר יכול לחסוך קריאה מיותרת:

1. קראו את הכותרת, התקציר ומילות המפתח.
2. סמנו את שאלת המחקר או מטרת המחקר.
3. בדקו את סוג המחקר: כמותני, איכותני, עיוני, סקירה שיטתית או מטא-אנליזה.
4. עברו לטבלאות, תרשימים או ממצאים עיקריים.
5. קראו את הדיון והמגבלות לפני קריאה מלאה של המבוא.
6. החליטו אם המאמר נכנס לסקירת הספרות, נשמר כרקע, או נזנח.

תקציר הוא פסקה שמציגה לרוב את מטרת המחקר, השיטה, הממצאים והמשמעות. דיון הוא החלק שבו הכותבים מפרשים את הממצאים ומסבירים את תרומתם. אם התקציר והדיון אינם קשורים לשאלת המחקר שלכם, הקריאה המלאה כנראה אינה דחופה.

איך בודקים במהירות אם מאמר מחקרי מתאים לסקירת ספרות?

בודקים התאמה לפי ארבע שאלות: האם המאמר עוסק בנושא שלכם, האם הוא מתייחס לאוכלוסייה או להקשר רלוונטיים, האם השיטה שלו מתאימה לטיעון שאתם בונים, והאם הוא מוסיף משהו שלא מופיע כבר במקורות אחרים. מאמר מתאים אינו בהכרח מאמר “מעניין”, אלא מקור שמשרת תפקיד ברור בסקירת הספרות.

ארבעת מסנני ההתאמה

לפני ניתוח מאמר אקדמי לעומק, הפעילו מסננים פשוטים. המסנן הראשון הוא התאמה נושאית: האם המאמר עוסק במושגים שאתם בודקים, או רק במושג קרוב? המסנן השני הוא התאמה מתודולוגית: האם המחקר בודק קשרים, חוויות, מדיניות, התערבות או פרשנות תאורטית? המסנן השלישי הוא התאמה להקשר: ישראל, מערכת בריאות, בתי ספר, ארגונים, אוכלוסייה מסוימת. המסנן הרביעי הוא תרומה ייחודית: מה הוא מוסיף למקורות שכבר קראתם.

בעבודת סיום בתחום הסיעוד על היענות לטיפול תרופתי בקרב קשישים לאחר שחרור מבית חולים, מאמר על “עמדות כלליות כלפי תרופות בקרב מבוגרים” יכול להיות רקע. לעומת זאת, מחקר שבודק התערבות של הדרכת אחות בשחרור, מדדי היענות ואשפוזים חוזרים מתאים הרבה יותר לסקירת הספרות.

טבלת סינון מהיר

מצב קריאה חלש	מצב קריאה יעיל
“המאמר עוסק בחרדה, אז הוא מתאים לעבודה שלי על חרדת בחינות.”	“המאמר עוסק בחרדה כללית אצל מבוגרים; הוא ישמש רק כרקע, לא כמקור מרכזי לחרדת בחינות.”
“המחקר איכותני, אז אי אפשר להשתמש בו בעבודה כמותנית.”	“המחקר האיכותני יכול להסביר מנגנונים וחוויות, גם אם ההשערות בעבודה שלי כמותניות.”
“המאמר ישן, אז לא אשתמש בו.”	“המאמר ישן אך מציג מודל תאורטי שמחקרים עדכניים עדיין מצטטים.”
“מצאתי מאמר עם הרבה ציטוטים, הוא בטוח מתאים.”	“המאמר מצוטט רבות, אבל האוכלוסייה והמשתנים אינם תואמים לשאלת המחקר שלי.”

אם אתם עדיין בשלב איסוף המקורות, כדאי לעבוד לצד שיטת הערכה מסודרת כמו זו שמופיעה במדריך מפת מקורות עם נקודת בדיקה מרכזית להערכת אמינות אקדמית. כך לא תבזבזו את סקירת הספרות על מקורות שנראים טובים רק במבט ראשון.

איך מנתחים מאמר אקדמי לפי טענה, שיטה וממצא?

ניתוח מאמר אקדמי נעשה דרך שלושה רכיבים: מה הכותבים טוענים, איך הם בדקו את הטענה, ומה הם מצאו בפועל. אם אחד מהרכיבים חסר בסיכום שלכם, קשה להשתמש במאמר כדי לבנות טיעון אקדמי. ניתוח טוב מפריד בין מה שהחוקרים רצו לבדוק לבין מה שהנתונים מאפשרים לומר.

שאלת המחקר והטענה

שאלת מחקר היא השאלה שהמחקר מנסה לענות עליה. טענה מרכזית היא התשובה או הכיוון שהמאמר מציע על בסיס תאוריה, נתונים או ניתוח. לפעמים שאלת המחקר מופיעה במפורש: “מה הקשר בין עומס לימודי לבין נשירה?” לפעמים היא מסתתרת בניסוח של מטרת המחקר.

בעבודת סמינר בחינוך על שימוש במשוב דיגיטלי בשיעורי כתיבה, מאמר יכול לשאול כיצד תלמידים מגיבים למשוב אוטומטי. הטענה המרכזית עשויה להיות שמשוב מיידי מגדיל תיקון טעויות שטחיות, אך אינו בהכרח משפר חשיבה טיעונית. זה הבדל מהותי: המאמר לא אומר “משוב דיגיטלי עובד”, אלא מצמצם את התרומה שלו לסוג מסוים של מיומנות.

השיטה והממצאים

שיטה היא הדרך שבה נאספו ונותחו הנתונים: שאלון, ריאיון, ניתוח מסמכים, ניסוי, תצפית, ניתוח סטטיסטי או סקירה. ממצא הוא התוצאה שהמחקר מדווח עליה, למשל קשר בין משתנים, תמות שעלו מראיונות, או שינוי לאחר התערבות.

במחקר כמותני, בדקו את גודל המדגם, כלי המדידה, תקפות, מהימנות, משתנים, ושיטת הניתוח. אם מופיע מבחן t, רגרסיה או ANOVA, אל תסתפקו בשורה על מובהקות סטטיסטית; בדקו מה בדיוק הושווה ומה כיוון ההבדל. במחקר איכותני, בדקו מי רואיין, איך נותחו הנתונים, אילו תמות הופקו, והאם הציטוטים אכן תומכים בפרשנות החוקרים.

איך מסכמים הערות כך שיעזרו בכתיבה ולא רק בקריאה?

סיכום הערות יעיל אינו העתקה של משפטים מהמאמר, אלא רישום ממוקד של תפקיד המאמר בעבודה שלכם. כל הערה צריכה לענות על השאלה: איך המקור הזה יעזור לי לכתוב פסקה, להשוות בין מחקרים, לבסס טענה או להציג מגבלה? סיכום כזה מקצר מאוד את שלב הכתיבה.

מבנה הערה שימושית

הערת קריאה טובה כוללת חמישה שדות קצרים: נושא, שאלת מחקר, שיטה, ממצא, שימוש אפשרי בעבודה. לא צריך לכתוב עמוד שלם על כל מקור. עדיף לכתוב חמש שורות מדויקות מאשר שני עמודים שאינם ניתנים לשילוב.

דוגמה להערה שימושית:

• נושא: משוב דיגיטלי בכתיבה אקדמית.
• שאלת מחקר: כיצד סטודנטים משתמשים במשוב אוטומטי בעת תיקון טיוטות?
• שיטה: ראיונות חצי־מובנים וניתוח גרסאות טיוטה.
• ממצא: סטודנטים מתקנים ניסוח ומבנה משפטים יותר מאשר טיעון.
• שימוש בעבודה: מתאים לפסקה על גבולות הכלים הדיגיטליים בשיפור חשיבה אקדמית.

הפורמט הזה מתאים גם לתזה בתואר שני וגם לסמינריון בתואר ראשון. ההבדל הוא עומק ההשוואה: בתזה תידרשו לרוב להצליב יותר מקורות, לזהות מחלוקות תאורטיות ולהראות פער מדויק יותר.

חלש מול חזק בסיכום הערות

סיכום חלש של סטודנט	סיכום משופר לשימוש בסקירת ספרות
“המאמר מדבר על סטודנטים ולחץ. הוא אומר שיש קשר בין לחץ להישגים.”	“המאמר בודק קשר בין לחץ נתפס לבין ממוצע ציונים בקרב סטודנטים בשנה א׳, ומוצא קשר שלילי מתון. מתאים לפסקה על השלכות עומס לימודי, אך לא מוכיח סיבתיות.”
“החוקרים עשו ראיונות ומצאו כמה דברים מעניינים.”	“בראיונות עם מנהלי בתי ספר על הטמעת מערכת למידה דיגיטלית עלו שלוש תמות: התנגדות מורים, צורך בהכשרה ופערי תשתית. מתאים לדיון בחסמי יישום.”
“זה מאמר טוב על סיעוד.”	“המאמר בוחן הדרכת מטופלים לפני שחרור במחלקה פנימית ומראה שיפור בדיווח עצמי על היענות לטיפול תרופתי. מתאים לרקע על התערבויות קצרות.”

אם אתם בונים את כל סקירת הספרות, כדאי לעבור מהערות בודדות למבנה פרקים. מדריך אשכולות מקורות ופער מחקרי בסקירת ספרות יכול לעזור לראות איך הערות קריאה הופכות לפסקאות לפי נושאים, ולא לרשימת מאמרים.

איך מחלצים טענות מרכזיות ממאמרים אקדמיים?

מחלצים טענה מרכזית על ידי הפרדה בין נושא כללי, שאלת מחקר, ממצא ופרשנות. הטענה המרכזית היא לא “על מה המאמר”, אלא מה המאמר מבקש שנקבל כתרומה לדיון המחקרי. ברגע שמנסחים אותה במשפט אחד, קל יותר להשוות בין מקורות.

ארבע שאלות לחילוץ טענה

שאלו על כל מאמר ארבע שאלות:

1. מה הבעיה או הפער שהמאמר מציין בתחילת הדרך?
2. איזו שאלה או השערה הוא בודק?
3. מה נמצא בפועל?
4. איך הכותבים מפרשים את הממצא ביחס למחקרים קודמים?

במחקר בתחום ניהול ועסקים על עבודה היברידית ושחיקה, הטענה לא בהכרח תהיה “עבודה מהבית מפחיתה שחיקה”. ייתכן שהממצא הוא שעבודה היברידית מפחיתה שחיקה רק כאשר יש אוטונומיה גבוהה ותיאום ציפיות עם מנהלים. אם תכתבו את הגרסה הראשונה, תאבדו את התנאי שמעניק למאמר את התרומה שלו.

ניסוח טענה במשפט אחד

נסו להשתמש בתבנית קצרה: “המאמר טוען כי [קשר/תהליך/פרשנות], על בסיס [שיטה/נתונים], אך מגביל את הטענה ל-[אוכלוסייה/הקשר/תנאי].”

חלש: “המאמר אומר שטכנולוגיה עוזרת בלמידה.”

חזק יותר: “המאמר טוען כי שימוש במערכת משוב אוטומטי משפר תיקוני ניסוח בקרב סטודנטים בקורס כתיבה, על בסיס ניתוח טיוטות לפני ואחרי ההתערבות, אך אינו מראה שיפור ברור באיכות הטיעון.”

הניסוח השני כבר מתאים לשילוב בפסקה. הוא כולל טענה, בסיס ראייתי ומגבלה. כך אפשר לחבר אותו למחקרים אחרים: מקור אחד יראה שיפור טכני, מקור אחר יעסוק במיומנויות חשיבה, ומקור שלישי יזהה תנאים שבהם כלי דיגיטלי עובד טוב יותר.

איך משווים בין מאמרים ומזהים פער מחקרי?

משווים בין מאמרים לפי מושגים, אוכלוסייה, שיטה, ממצאים ומגבלות. פער מחקרי מופיע כאשר כמה מאמרים משאירים שאלה פתוחה: אוכלוסייה שלא נבדקה, הקשר מקומי חסר, סתירה בין ממצאים, או שיטה שלא מאפשרת לענות על שאלה מסוימת. השוואה טובה יוצרת בסיס לשאלת מחקר, לא רק רשימת מקורות.

מטריצת מקורות

מטריצת מקורות היא טבלה שבה כל שורה היא מאמר וכל עמודה היא רכיב השוואה: נושא, אוכלוסייה, שיטה, ממצא, מגבלה ושימוש אפשרי. זו דרך פשוטה לראות אילו מאמרים חוזרים על אותו טיעון ואיפה מתחיל פער.

לדוגמה, בעבודת גמר על תפיסות הורים לגבי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, מקור אחד עשוי לעסוק בעמדות מורים, מקור שני בעמדות הורים, ומקור שלישי במדיניות בית ספרית. אם רוב המחקרים בודקים מורים אך מעט מחקרים בודקים הורים בפריפריה, ייתכן שזה כיוון לפער מחקרי. אם אתם עדיין מחדדים את שאלת המחקר, אפשר להיעזר גם במדריך משפך מצמצם רעיונות רחבים לשאלת מחקר ממוקדת.

סוגי פערים שכדאי לחפש

פער אינו חייב להיות “אף אחד לא חקר את זה”. ברוב הנושאים מישהו כבר חקר משהו דומה. חפשו פערים מדויקים יותר:

• פער אוכלוסייה: המחקרים עוסקים בסטודנטים, אך העבודה שלכם עוסקת במורים מתחילים.
• פער הקשר: המחקרים נעשו בארצות הברית, אך אתם בודקים מוסדות בישראל.
• פער שיטה: יש מחקרים כמותניים רבים, אך חסרות עדויות איכותניות על חוויית המשתתפים.
• פער מושגי: מאמרים משתמשים במושגים דומים אך מגדירים אותם אחרת.
• פער ממצאים: מחקרים שונים מגיעים לתוצאות שאינן מתיישבות זו עם זו.

בשלב הזה, סקירת הספרות מתחילה להיראות כמו טיעון. לא “חוקר א׳ אמר, חוקרת ב׳ אמרה”, אלא “קבוצה אחת של מחקרים מצביעה על X, קבוצה אחרת מסייגת זאת בתנאי Y, ולכן העבודה הנוכחית מתמקדת ב-Z”.

מה הטעויות הנפוצות שסטודנטים עושים בקריאת מאמרים אקדמיים?

הטעויות הנפוצות הן קריאה רציפה מדי, סיכום תיאורי מדי, התעלמות מהשיטה, בלבול בין ממצא לפרשנות, ושימוש במאמר בלי להבין את מגבלותיו. טעויות אלו גורמות לסקירת ספרות שנראית עמוסה אך אינה בונה טיעון. אפשר לתקן אותן באמצעות מסנני קריאה ושדות סיכום קבועים.

טעויות שמייצרות סקירה חלשה

1. קריאה מהעמוד הראשון עד האחרון בלי שאלת מטרה
   דוגמה ריאליסטית: “קראתי את כל המאמר וסימנתי הרבה קטעים, אבל אני לא יודע איפה לשלב אותו.”
   תיקון: לפני הקריאה המלאה כתבו מה אתם מחפשים: הגדרה, ממצא, שיטה, ביקורת או דוגמה.

2. סיכום לפי סדר המאמר במקום לפי צורך העבודה
   דוגמה ריאליסטית: “המאמר מתחיל בהיסטוריה של הנושא, אחר כך מסביר על אוכלוסייה, ואז מציג תוצאות.”
   תיקון: סכמו לפי רכיבים: שאלת מחקר, שיטה, ממצא, מגבלה, שימוש בפסקה.

3. התעלמות מגודל המדגם ומההקשר
   דוגמה ריאליסטית: “המחקר מצא שהתערבות הדרכתית משפרת היענות לטיפול, אז זה נכון לכל המטופלים.”
   תיקון: ציינו אם המחקר נערך במחלקה מסוימת, בקבוצת גיל מסוימת או במדגם קטן שמגביל הכללה.

4. בלבול בין מובהקות סטטיסטית לבין משמעות מעשית
   דוגמה ריאליסטית: “נמצא הבדל מובהק, אז ההתערבות מאוד יעילה.”
   תיקון: בדקו את גודל האפקט, את ההבדל בפועל ואת הרלוונטיות לשאלת המחקר.

5. העתקת משפטים במקום ניסוח תרומה
   דוגמה ריאליסטית: “החוקרים מציינים כי למנהיגות יש השפעה על מחויבות עובדים.”
   תיקון: כתבו מה תרומת המקור: האם הוא מבסס קשר, מסביר מנגנון, מציג סתירה או מסמן מגבלה.

איך מתקנים בזמן אמת

במקום לחכות לסוף הקריאה, עצרו אחרי כל חלק מרכזי וכתבו משפט שימוש. אחרי המבוא: “המקור מתאים להגדרת המושג.” אחרי השיטה: “המקור מתאים להשוואה למחקר כמותני.” אחרי הדיון: “המקור מספק מגבלה שאפשר להזכיר בפרק הסיכום.”

אם מאמר אינו מקבל משפט שימוש אחד ברור, ייתכן שהוא לא צריך להיכנס לסקירת הספרות. מותר לשמור אותו ברשימת קריאה, אבל לא כל מקור שנפתח חייב להופיע בעבודה. עומס מקורות בלי הבחנה פוגע ברצף הטיעון.

איך הופכים קריאה אסטרטגית באקדמיה לטיוטת סקירת ספרות?

הופכים קריאה אסטרטגית לטיוטת סקירת ספרות באמצעות קיבוץ מקורות לפי רעיונות, לא לפי סדר קריאה. כל קבוצה צריכה לענות על שאלה קטנה בתוך שאלת המחקר שלכם. לאחר מכן כותבים פסקאות שמחברות בין מקורות, משוות ביניהם ומראות מה עדיין חסר.

מקבוצת מקורות לפסקה

פסקה בסקירת ספרות אינה אמורה לסכם מאמר אחד בלבד, אלא לחבר כמה מקורות סביב נקודה. למשל, בסמינריון במשפטים על אכיפת פרטיות במקומות עבודה, קבוצה אחת יכולה לעסוק בזכות לפרטיות, קבוצה שנייה בסמכות המעסיק, וקבוצה שלישית בפסיקה על ניטור דיגיטלי. הקריאה האסטרטגית עוזרת לזהות איזה מקור שייך לאיזו קבוצה.

מבנה פסקה אפשרי:

• משפט פתיחה שמנסח רעיון.
• מקור אחד שמבסס את הרעיון.
• מקור שני שמרחיב, מסייג או סותר.
• משפט שמחבר לשאלת המחקר שלכם.

אם יש לכם הרבה הערות אך אין סדר פרקים, כדאי לבנות תחילה מבנה. מדריך היררכיית פרקים ותתי־פרקים לבניית מבנה עבודה אקדמית מתאים במיוחד לשלב שבו הערות הקריאה צריכות להפוך לראשי פרקים.

מעבר מתיאור להשוואה

המעבר החשוב הוא מכתיבה תיאורית לכתיבה משווה. כתיבה תיאורית אומרת: “מחקר א׳ מצא כך. מחקר ב׳ מצא כך.” כתיבה משווה אומרת: “שני המחקרים מצביעים על קשר דומה, אך נבדלים באוכלוסייה ובשיטת המדידה, ולכן הם תומכים בטענה בזהירות.”

במחקר איכותני על חוויות סטודנטים מהדור הראשון להשכלה גבוהה, מקור אחד עשוי להדגיש תמיכה משפחתית, מקור שני חסמים כלכליים ומקור שלישי תחושת זרות בקמפוס. טיוטה טובה לא תציג אותם בזה אחר זה בלבד, אלא תראה איך כל מקור מוסיף שכבה להבנת המעבר לאקדמיה.

איך יודעים שהקריאה מוכנה לשלב הכתיבה?

הקריאה מוכנה לשלב הכתיבה כאשר לכל מקור יש תפקיד מוגדר, לכל קבוצת מקורות יש רעיון משותף, ואתם מסוגלים להסביר בעל פה מה הקשר בין המאמרים לבין שאלת המחקר. אם אתם עדיין אוספים מקורות בלי לדעת איפה ישתלבו, הקריאה לא הסתיימה; היא רק נערמה.

סימנים שהקריאה מספיקה לעכשיו

אין מספר מקורות שמתאים לכל עבודה. סמינריון בתואר ראשון, עבודת גמר ותזה לתואר שני נבדלים בדרישות המרצה, בתחום, בהיקף ובשיטת המחקר. במקום לספור בלבד, בדקו אם יש לכם כיסוי סביר של מושגים, מחקרים עדכניים, גישות שונות ומגבלות.

סימנים טובים:

• אתם יודעים אילו מקורות יופיעו בכל תת־פרק.
• אתם מזהים הסכמות ומחלוקות בין מקורות.
• אתם יודעים אילו מאמרים הם רקע ואילו הם בסיס לטיעון.
• אתם יכולים לנסח פער מחקרי בלי לכתוב “לא מצאתי מחקרים”.
• אתם יודעים אילו מקורות פחות רלוונטיים ולא תשלבו.

לפני שמתקדמים: צ'קליסט קריאת מאמרים אקדמיים

• בדקתם את הכותרת, התקציר ומילות המפתח לפני קריאה מלאה.
• ניסחתם את שאלת המחקר או מטרת המחקר של המאמר.
• זיהיתם את סוג המחקר: כמותני, איכותני, עיוני, סקירה או אחר.
• רשמתם את גודל המדגם או מאפייני המשתתפים כשיש מחקר אמפירי.
• הפרדתם בין ממצא, פרשנות ומגבלה.
• כתבתם משפט שימוש לכל מקור.
• סימנתם אם המקור הוא רקע, תאוריה, ממצא, ביקורת או השוואה.
• השוויתם את המאמר לפחות למקור אחד נוסף.
• בדקתם אם המאמר עוזר לזהות פער מחקרי.
• שמרתם פרטי ציטוט מלאים לפי APA, Chicago או ההנחיות שקיבלתם.
• וידאתם שלא הכנסתם מקור רק משום שכבר השקעתם בו זמן.